בלט |
|
אני רוקדת כבר שמונה שנים. יותר מחצי מהחיים שלי. ריקוד זאת האהבה שלי. אני תמיד רוצה ללמוד, לדעת, להבין. כשהתחלתי את הריקוד הייתי בת חמש. ילדה בת חמש רוקדת בלט. נשמע ״רוסי״ למדיי. אבל לא ההורים דחפו אותי, אלא אני. פשוט רציתי להיות כמו הבנות בסרטים, שיודעות לעשות הכל, לרקוד, לשיר, לנגן. אז ביקשתי מאמא שלי ללמוד בלט. כמובן שהיא הסכימה. אני זוכרת איך אני וסבתא שלי הלכנו למורה המשוערת שעתידה להיות המורה שלי לבלט. היא היתה גבוהה ורזה. שיער אפור. חולצה ורודה. עיניים כחולות. בגיל הארבעים או החמישים לחייה. הסתכלתי עלייה מלמטה. בעיניים כמהות. היא אמרה שהשיעורים יתבצעו בימיי רביעי וראשון. שאלה אם אני יכולה בין השעות ארבע לחמש. סבתא ענתה לה שאני יכולה. ושלושה ימיים אחרי זה התחלתי ללמוד. אני לא זוכרת את גיל חמש. אני זוכרת את גיל שבע, שמונה, תשע, עשר... בכיתה א׳ בגיל 6, היום הראשון של כיתה א׳, יום ראשון בשבוע, הכרתי שם ילדה. ליה. ישר נהיינו חברות. הושיבו אותה לידי, שאלתי אותה אם היא רוצה להיות חברה שלי, היא ענתה בחיוב. אחרי זה גיליתי שהיא גם מצטרפת לבלט שלי. אני הייתי שנה אחת שם ואז היא באה לשיעור. היא הרסה את עתידי. לא באמת. אבל שתינו היינו הבנות הכי גרועות בכל הבלט. תמיד בשורה אחרונה. תמיד מדברות. לא הקשבנו אף פעם. ככה היינו שש שנים. ואז בגיל 12 קרה לה משהו ברגל. היא הפסיקה את הבלט. אני נשארתי לבד. לא היו לי כלל חברות מכיוון שתמיד הייתי עם ליה, חברתי. לאט לאט צברתי חברות. נהייתי יותר ויותר טובה. ואז מתוך 12 בנות הייתי שלישית הכי טובה. אחרי שנה חברתי חזרה. גיל 13. היא נאבדה בתוך הקבוצה שלנו. פתאום אנחנו כבר לא יכולות להיות הגרועות. החסרות הקשבה. פתאום אני טובה. היא בצד. אני נלחמת. היא מנסה, ואז מוותרת. לאט לאט הקשר שלי ושלה התחזק בגלל הבלט. היא הייתה צריכה אותי בישביל להתקדם. עזרתי ללמוד. למדתי אותה. הסברתי לה. והיא התקדמה. והקשיבה. והתאמצה... ובסוף גם הצליחה. היא הפכה להיות טובה. אבל לא יותר ממני.
ולפתע, לפני חודש אמרו לנו שהשתיים שהיו הכי טובות עוזבות לקבוצה מעל. ובין יום הפכתי להיות הבת הכי טובה בקבוצה. עכשיו אני מפקדת על הקבוצה. אני שורה ראשונה, באמצע. עם הרבה כבוד. זאת היסטוריית הבלט שלי. רק רציתי שתראו קצת את החיים שלי. בלט זאת האהבה שלי. ואני לא מוותרת על מי שאני אוהבת.
|
|
|
|
|
 | לעולם לא מוותרים על מה שאוהבים. שרק תצליחי |
|
 | הדסי יקרה, תודה רבה. אצליח. ועוד איך אצליח :-) תודה לך 3> |
|
 | בהצלחה בהמשך!! מקווה שתמשיכי להתקדם ולהצליח :) |
|
| תודה תודה תודה 3> 3> גם אני מקווה :-) |
|
 | נשמע מדהים מאיה.. הלוואי ויכלתי לראות אותך רוקדת. עלי והצליחי, יקרה.❤❤❤❤ |
|
| זה באמת מדהים. אני עוד אעלה, אעלה ואצליח :-) תודה אהובה 3> |
|
 | גם אני רקדתי בלט.. במשך שש שנים ואז עברתי להיפ הופ.. זה נהדר לשמוע שיש לך משהו שאת כל כך אוהבת ותופסת ממנו.. :) הרבה בהצלחה, תמשיכי כך! <3 |
|
| תודה לך 3> אקווה יקרה, פשוט תודה :-) |
|
 | גם אני רקדתי בלט במשך חמש שנים, אני בטוחה שאת רוקדת מדהים כמו... נסיכה בחלומות כי את באמת נסיכה! אוהבת מלאכית! ♥ |
|
| תמר יקרה, כל כך התגעגעתי. מה שמדברת, את נסיכה בעצמך!! אוהבת אותך מלא!! |
|
| נ.ב כתבתי סיפור ועוד פוסט את מוזמנת (מאוד) לבוא לקרוא |
|
|
|
|
 | בהצלחה! אני מאחלת לך שתירקדי הכי טוב! |
|
|
| בהצלחה:) אל תוותרי על מה שאת אוהבת.. לעולם. כמו שטייגר אמרה- הלוואי והייתי רואה אותך רוקדת. נ.ב. ניסיתי לשלוח לך מייל. לא עבד. את יכולה לשלוח לי? |
|
| תודה רבה לך!! אף פעם לא אוותר :-) הייתי כל כך רוצה שתבואו לראות אותי. חבל שזה לא אפשרי :-( שלחתי לך מייל. אני באמת מתכוונת למה שכתבתי שם ... |
|
|
|
![שיר:]](http://www.bloger.co.il/userimages/9/958ca21f-76d5-4087-909e-bc398b6e982b/13116-20140203165724514m.jpg "שיר:]")
;){kind=link}